אני שייך לתנועת נוער

סגור חלון קופץ X

מדוע צריך חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות?

הסברים בנושא חוק השוויון וחוק השילוב

מדוע צריך חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות?

בישראל חיים למעלה מ-600,000 אנשים עם מוגבלות פיסית, שכלית, או נפשית. אנשים עם מוגבלות במדינת ישראל מופלים בכל תחומי החיים: שיעורי האבטלה בקרבם מרקיעי שחקים; רוב המקומות הציבוריים אינם נגישים; אנשים עם מוגבלות נשלחים כדבר שבשיגרה לגור במוסדות מרוחקים ומבודדים מן החברה; ילדים עם צרכים מיוחדים נשלחים לבתי ספר מיוחדים, והמעטים במערכת החינוך הרגילה אינם מקבלים כמעט כל מענה לצורכיהם.

כך נוצר מעגל קסמים: לאנשים ללא מוגבלות יש סטיגמות נגד אנשים עם מוגבלות: "הם שונים", "הם אינם יכולים ללמוד איתנו", "הם אינם מסוגלים לעבוד". אנשים ללא מוגבלות אינם זוכים להזדמנות לפגוש אנשים עם מוגבלות בחנויות שאינן נגישות, בבתי ספר, במקומות עבודה ובבנייני המגורים. לפיכך אין הזדמנות לשבור את הדעות הקדומות; כתוצאה מן ההרחקה – הדעות הקדומות והשגויות הולכות ומתחזקות, וכתוצאה מן הסטיגמות – גם הרחקתם מן החברה של אנשים עם מוגבלות – מקבלת משנה תוקף.

הליכי החקיקה

בשנת 1995, ניסח ארגון בזכות את הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מטרת ההצעה הייתה להבטיח את שילובם ושיתופם של אנשים עם מוגבלות בחיי החברה בכל תחומי החיים.
הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ דאז דדי צוקר, ועברה בקריאה ראשונה במרץ 1996. בעקבות הצעת החוק, כינסו שר המשפטים ושר העבודה והרווחה ועדה ציבורית בראשות ד"ר ישראל כץ, ובהשתתפותם של משרדי ממשלה, אנשי אקדמיה וכן נציגת ארגון בזכות. הוועדה שקדה על הצעת החוק במשך שמונה חודשים, ובסיומם קבעה:

"רק חקיקה מקיפה ומפורטת תוכל להביא לצמצומו של הפער הקיים בין מציאות חייהם של אנשים עם  מוגבלות לבין עקרונות השוויון וכבוד האדם, שהם עקרונות יסוד של החברה הישראלית" (דוח הוועדה הציבורית לבדיקת חקיקה מקיפה בנושא: זכויות אנשים עם מוגבלות, 1997).

בעקבות החלטת הוועדה, חזרה ההצעה להידון בכנסת. בחודש פברואר 1998 עברו מספר פרקים  מתוך הצעת החוק בקריאות שניה ושלישית בכנסת, והם מהווים היום את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998. יתר פרקי החוק הונחו מחדש על שולחן הכנסת על יד ח"כ אילן גילאון.

מה כולל חוק השוויון?

חוק השוויון, אשר נכנס לתוקפו בחודש ינואר 1999, כולל ארבעה חלקים עיקריים:

עקרונות היסוד: פרק זה משקף את שינוי התפיסה אשר בבסיס החוק: לא עוד חסד, אלא זכותו של אדם עם מוגבלות לשוויון, לכבוד, להשתתפות פעילה בחברה בכל תחומי החיים. לא עוד יחס פטרוני והתערבות באוטונומיה של הפרט, אלא זכותו של אדם עם מוגבלות לקבל החלטות הנוגעות לחייו. עוד קובע הפרק את עקרון האוניברסליות, כלומר: מימוש זכויותיו של אדם עם מוגבלות ייעשה במסגרת השירותים הקיימים בחברה, ולא במסגרת נפרדת.

תעסוקה: הפרק קובע כי אסור להפלות אדם בגלל מוגבלותו בקבלה לעבודה, בתנאי עבודה, בקידום בעבודה, בפיטורין וכד', ובלבד שהוא כשיר לתפקיד. מעביד חייב להתאים את מקום העבודה ואת דרישות התפקיד לעובד או למועמד לעבודה שהוא אדם עם מוגבלות, אם אין בכך כדי להטיל על המעביד נטל כבד מדי: להניח כבש (רמפה) אם עובד מתנייד בכסא גלגלים; לתת תוספת זמן במבחן קבלה לעבודה למועמדת עם לקות למידה; להגמיש את שעות העבודה לעובד, אשר צריך לצאת לטיפולים מחמת מוגבלותו או מוגבלות של ילדו, ועוד. עוד קובע החוק, כי בכל מקום עבודה, אשר בו מעל 25 עובדים, צריך להיות ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות.

תחבורה ציבורית: החוק קובע את זכותו של אדם עם מוגבלות לשירותי תחבורה נגישים ומותאמים לצרכיו – אוטובוסים בקווים עירוניים, רכבות, מטוסים וכלי שיט.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: על - פי החוק מוקמת נציבות, גוף ייעודי ועצמאי, הפועל מתוך המדינה ובכספיה, לקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ולביצוע הוראותיו של חוק השוויון. לצד הנציב/ה, תפעל ועדה מייעצת, שרוב חבריה הם אנשים עם מוגבלויות שונות.

התיקון הגדול – פרק הנגישות
בחודש מרץ 2005 תוקן חוק השוויון, והוסף לו פרק מרכזי, הקובע את החובה להנגיש כל מקום שפתוח לציבור, וכל שירות שניתן לציבור, לאנשים עם כל סוגי המוגבלות. לפי החוק, משרדי ממשלה, בתי משפט, בתי קולנוע ותיאטראות, מסעדות ובתי קפה, מוזיאונים, בתי מלון, פארקים, מוסדות דת, בתי עלמין – כל אלה ואחרים יהיו חייבים בנגישות מלאה. חובת הנגישות כוללת נגישות לאנשים עם מוגבלות פיסית (מעלית, רמפה וכו'); לאנשים עם מוגבלות בראייה (כמו כריזה במעלית, מידע בכתב ברייל); לאנשים עם מוגבלות בשמיעה (דוגמת מערכות הגברה בתיאטראות); לאנשים עם מוגבלות נפשית ועם אוטיזם (כמו פטור מהמתנה בתור); לאנשים עם מוגבלות שכלית (למשל, מסירת מידע בשפה ברורה), ועוד.

עוד מעניק החוק כלים לאכיפתו, למשל: יוקם מערך מפקחים בנציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות, אשר יוסמך להוציא צווים נגד מקומות שאינם נגישים; אנשים עם מוגבלות וארגונים יוכלו להגיש תביעות נגד מקומות שאינם נגישים, ולזכות בפיצוי של עד 50,000 ₪ גם אם לא נגרם נזק ועוד.

כדי להגן על זכויותיהם של בעלי עסקים קטנים, נקבע שאלה יכולים לקבל פטור מחובת ההנגשה בנסיבות מסויימות, למשל אם ההתאמה מטילה על בעל מקום נטל כלכלי כבד מנשוא.

הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ לשעבר אילן גילאון, וקודמה על-ידי ח"כ שאול יהלום, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. ארגון בזכות הוביל את הליכי החקיקה, וסייע לוועדה בניסוח החוק, בבדיקת המצב המשפטי במדינות אחרות בעולם ועוד.

אולי תתענינו גם ב:

לשאלות והתייעצות נוספות כתבו לנו:

כל הזכויות שמורות למתן
Site by: FatFish